הספר "החיים הפשוטים שלי" נכתב על ידי אורה קרופיק, התפרסם במאי 2019 בהוצאת "דני ספרים". הספר מכיל 135 עמודים.
גיל היעד- 12+
תקציר:
החיים הפשוטים של תום נעשים לא כל כך פשוטים לאחר מות אמו. אביו שקוע באבלו, אחיו ואחותו קטנים מכדי להבין לאן נעלמה אימם, ותום נשאר בודד לנפשו, אבל אז מתקרבת אליו אלונה, נערה מסקרנת ומסתורית המיטיבה להבין ללבו יותר מכולם. אחרי השבעה, תום חוזר למציאות ואל המאבקים היומיומיים בבית הספר ובבית. האם הוא יצליח , בעזרתה של אלונה, למלא מחדש את כל החורים שהשאירה אחריה האם בחייו ובנפשו?
ביקורת:
ספרה החדש של אורה קרופיק עוסק בסיפור חייו של תום. הספר נפתח מיד בתיאור מות האם, ומתאר את התמודדותו של תום, שמנהל חיים פשוטים לכאורה, אלא שהוא מבין שיגדל לעד ללא אמא לצידו.
דרך תיאור מחשבותיו של תום ורגשותיו, אורה מצליחה בתבונה וברגישות לספר סיפור עמוק ומשמעותי, הנוגע ללב הקוראים.
בטון בגובה העיניים, ובכלל לא מתנשא, הקורא יכול להיקשר בקלות אל תום ולהבין אותו ואת מצבו.
תום לא מתמודד עם המצב לבד. אלונה, שמבינה אותו יותר מכולם, ומשתפת אותו במחשבות דומות (באמצעות פתקים שמעבירה אליו), תומכת בו ולא נותנת לו לעבור את האבל לבד. היא רואה כיצד האבל והאובדן משפיע על תום בכל תחומי החיים - ובעיקר בבית הספר. אלונה היא הנשמה התומכת של תום, היא עוזרת לו ורואה אותו כפי שהוא, תמיד מנסה להראות לו גם את הצד השני של המטבע, ולא מוותרת עליו בשום מחיר.
אבא של תום מתעקש להיראות כלפי חוץ כחזק, כשורד, כאחד שמנסה להמשיך הלאה, ורוצה לחזור לחיים, מתוך הבנה שאשתו הלכה לעולמה והיא לא תחזור עוד. הוא מנסה לשמש דוגמא של חוזק כלפי ילדיו והסביבה שמקיפה אותו, כשהוא עדין וחלש, וכואב על כך שאהבת חייו מתה.
תום, כמוהו בדיוק אך מבלי להכחיש, מתקשה להמשיך הלאה והופך עצלן במיוחד. ניתן להבין מכך כי כל אחד מתמודד בדרכו ובזמן שלו.
כולם הופכים חסרי הבנה כלפיו, כמו המורה בבית הספר, שלא מגלה טיפת רגישות לעובדה שתום לא היה מרוכז בשיעורים האחרונים ולא הכין את שיעורי הבית.
נהנתי מאוד מהספר ומכתיבתה של אורה. היא כותבת ושוזרת את העלילה המרתקת בהבנה רבה של עולם הנער שחווה אובדן אישי וקרוב כל כך. זה ספר מצויין ואני ממליץ עליו בחום, הוא נוגע ללב ונפלא.
ציון במדד הספרייה: 10 מתוך 10
לסיכום: ספר חשוב העוסק בנושא לא פשוט. תהליך ההתמודדות נוגע ללב.
גיל היעד- 12+
תקציר:
החיים הפשוטים של תום נעשים לא כל כך פשוטים לאחר מות אמו. אביו שקוע באבלו, אחיו ואחותו קטנים מכדי להבין לאן נעלמה אימם, ותום נשאר בודד לנפשו, אבל אז מתקרבת אליו אלונה, נערה מסקרנת ומסתורית המיטיבה להבין ללבו יותר מכולם. אחרי השבעה, תום חוזר למציאות ואל המאבקים היומיומיים בבית הספר ובבית. האם הוא יצליח , בעזרתה של אלונה, למלא מחדש את כל החורים שהשאירה אחריה האם בחייו ובנפשו?
ביקורת:
ספרה החדש של אורה קרופיק עוסק בסיפור חייו של תום. הספר נפתח מיד בתיאור מות האם, ומתאר את התמודדותו של תום, שמנהל חיים פשוטים לכאורה, אלא שהוא מבין שיגדל לעד ללא אמא לצידו.
דרך תיאור מחשבותיו של תום ורגשותיו, אורה מצליחה בתבונה וברגישות לספר סיפור עמוק ומשמעותי, הנוגע ללב הקוראים.
בטון בגובה העיניים, ובכלל לא מתנשא, הקורא יכול להיקשר בקלות אל תום ולהבין אותו ואת מצבו.
תום לא מתמודד עם המצב לבד. אלונה, שמבינה אותו יותר מכולם, ומשתפת אותו במחשבות דומות (באמצעות פתקים שמעבירה אליו), תומכת בו ולא נותנת לו לעבור את האבל לבד. היא רואה כיצד האבל והאובדן משפיע על תום בכל תחומי החיים - ובעיקר בבית הספר. אלונה היא הנשמה התומכת של תום, היא עוזרת לו ורואה אותו כפי שהוא, תמיד מנסה להראות לו גם את הצד השני של המטבע, ולא מוותרת עליו בשום מחיר.
אבא של תום מתעקש להיראות כלפי חוץ כחזק, כשורד, כאחד שמנסה להמשיך הלאה, ורוצה לחזור לחיים, מתוך הבנה שאשתו הלכה לעולמה והיא לא תחזור עוד. הוא מנסה לשמש דוגמא של חוזק כלפי ילדיו והסביבה שמקיפה אותו, כשהוא עדין וחלש, וכואב על כך שאהבת חייו מתה.
תום, כמוהו בדיוק אך מבלי להכחיש, מתקשה להמשיך הלאה והופך עצלן במיוחד. ניתן להבין מכך כי כל אחד מתמודד בדרכו ובזמן שלו.
כולם הופכים חסרי הבנה כלפיו, כמו המורה בבית הספר, שלא מגלה טיפת רגישות לעובדה שתום לא היה מרוכז בשיעורים האחרונים ולא הכין את שיעורי הבית.
נהנתי מאוד מהספר ומכתיבתה של אורה. היא כותבת ושוזרת את העלילה המרתקת בהבנה רבה של עולם הנער שחווה אובדן אישי וקרוב כל כך. זה ספר מצויין ואני ממליץ עליו בחום, הוא נוגע ללב ונפלא.
ציון במדד הספרייה: 10 מתוך 10
לסיכום: ספר חשוב העוסק בנושא לא פשוט. תהליך ההתמודדות נוגע ללב.
