יום רביעי, 11 בפברואר 2015

תיכון לילה 1: כשכולם משקרים על מי אפשר לסמוך?/ סי ג'יי דוהרטי- ביקורת



**תודה רבה להוצאת ״ספרי עליית הגג״ ששלחו לנו את הספר בחינם תמורת ביקורת כנה!**


תיכון לילה היא סדרת ספרים מצליחה שנכתבה בידי סי ג'יי דוהרטי והתפרסמה בעברית בהוצאת ספרי עליית הגג. הספר הראשון בסדרה- כשכולם משקרים על מי אפשר לסמוך? ובו עוסקת הביקורת.

תקציר:
עולמה של אלי שרידן מתפרק. היא שונאת את בית הספר, אחיה ברח מהבית, המשטרה עוצרת אותה בפעם השלישית ועכשיו ההורים שלה שולחים אותה לפנימייה. אלא שכשהיא מגיעה לפנימייה היוקרתית – אקדמיית קימריה – אלי מגלה להפתעתה שהיא מאושרת. היא מוצאת לה חברים חדשים, כמו סילבן הצרפתי המקסים וקרטר המתבודד החכם והזועף. אולם אקדמיית קימריה היא לא בית ספר רגיל. מדוע חלק מהתלמידים לומדים בכיתות הלילה המסתוריות ואילו סודות הם מסתירים?

תיכון לילה הוא הספר הראשון בטרילוגיה המשלבת מתח ורומנטיקה, עם גיבורה חזקה ומבריקה שמגלה שסכנה גדולה מאיימת עליה ועל חבריה.

סי ג´יי דוהרטי, לשעבר עיתונאית חוקרת וכתבת פלילים, כתבה את ספרה הראשון תיכון לילה במהלך קיץ אחד חמים בביתה שבדרום אנגליה. מאז תורגם הספר לשמונה-עשרה שפות.

ביקורת:
תיכון לילה, איזה שם מעניין.
כשקיבלתי את הספרים, מהוצאת ספרי עליית הגג (תודה רבה להם!!) השניים מאוד עניינו אותי (ספר זה והשני בסדרה, ראו ביקורת) העטיפה יפה, השם טוב, התקציר מעניין ומפתה.
ואז קראתי.
קצת הופתעתי, נהנתי והספר היה ממש שונה מכל סגנון ספרים אחר, הוא היה מאוד מעניין.
אבל עדיין הספר לא היה טוב. משהו בו לא עבד. הדמויות היו קצת שטחיות, טוב- לא כל הספר.
הם היו מענינות עד לשלב כלשהו שזה נפסק. קצת התאכזבתי, וחבל שדוהרטי לא שיכתבה את הספר עוד טיפה.
אבל- לפני שאתם מחליטים לא לקרוא כלל, עדיין יש בספר עלילה מעניינת ומותחת שנמשכת על כל הספר.
אני סיימתי את הספר בלילה אחד, והמתח מתגבר עד שלאט לאט קצוות נקשרים וזה כל כך כיף!
ספר שתרתי משמע טוב, אבל עדיין לא מספיק. 


ציון: 7 מתוך 10
לסיכום: רעיון מצויין לספר שלא מגיע בצורה הטובה ביותר אל דפי הנייר
תיכון לילה

5 תגובות:

  1. הספר הראשון מהמם, מעניין מותח, רומנטי ומושלם וכך גם כל שאר הספרים בסדרה, העלילה כתובה בצורה יפה ומרתקת...הסוף בספר החמישי מרגש ומותח מאוד ונהניתי מכל רגע של קריאה בכל הספרים של סדרת תיכון לילה!!!

    השבמחק
  2. הספר הראשון מהמם, מעניין מותח, רומנטי ומושלם וכך גם כל שאר הספרים בסדרה, העלילה כתובה בצורה יפה ומרתקת...הסוף בספר החמישי מרגש ומותח מאוד ונהניתי מכל רגע של קריאה בכל הספרים של סדרת תיכון לילה!!!

    השבמחק
  3. הו, היי! ממש ישן פה.. XD
    קשה לי להאמין לך שזאת "ביקורת כנה".
    הספר הזה נוראי.
    הוא משעמם, נמתח, והרבה יותר מדי קלישאתי.
    שנאתי את הקטע של אלי- מגיבורה מרדנית (אגב "הומו" זה לא קללה, מתוקה.) לפיה שאוהבת להתאפר וצריכה שכולם יגנו עליה כי היא כזאת קטנה ושברירית ואוי אוי אוי אני מפחדת.
    בכלל, שנאתי את הדמות שלה.
    בהתחלה, כשהיא הוצגה כמרדנית, התחלתי לקוות שהיא תהיה זאת שתציל את הבנים (עוד מעט נגיע לנושא מזעזע זה.). אבל לא, היא כזאת מסכנונת, והיא חייבת הצלה ושמירה 7\24. מבאס.
    אוקיי, הבנים. אני יכולה לכתוב על כל הקיטורים שיש לי על זה בספר שלם. כמובן שיש משולש אהבה, והגיבורה כזה: "אבל מה הם אוהבים בי? אני כזאת מכוערת אני כמו כולם בלה בלה בלה.." אוי נמאס. סילבן עוד שנייה אונס אותה- ואיך לא מעיפים אותו מהבית ספר היישר לבית משפט אחרי זה?! עלה לי על העצבים. וכמובן שהצלע השנייה במשולש באה ישר לעזרתה של הגיבורה, כי מה זה משנה אם היא מוצגת כלכאורה חזקה ומדהימה ופאנקיסטית ועצבנית- היא חייבת בן שיציל אותה. בטח. איכזב כל כך. אגב, סילבן, מה אכפת לי שאתה רוצה לבקש סליחה?!?!?! לך תמות, יא חתיכת מפגר. והיא עוד סולחת לו, ונשארת קרובה אליו. מההההההה? נראה לכם הגיוני לתת למישהו שתקף אותה מינית לשמור עליה? מאוד תמים מצידכם.
    ג'ו- לא הבנתי, רגע אחד היא פיה זהובת שיער ומהממת מקובלת ועם חבר ורגע שני היא משתכרת על הגג, שונאת את ההורים שלה, רוקדת שיכורה, רבה עם כולם ומתחברת עם המקובלת שכמובן, איך לא, שונאת את אלי.
    לכולם שם יש בעיות אם ההורים איכשהו- רייצ'ל, אלי, מארק, הארי וג'ו. למה? תתפלאו, אבל לא כל ההורים שונאים את הילדים שלהם. מפתיע, לא?
    ברור לכולם שאיזבל מעדיפה את אלי על כולם, וכאילו- למה? וגם, למה לתת לקרטר להישאר בבית ספר אם לפי הסיפור איזבל גילתה בכמה בנות הוא משחק ומזיין?
    אם ההורים של כולם כאלה מיוחסים ועשירים, למה לאף אחד לא אכפת שתלמידה פאקינג נרצחה שם? הם מעדיפים להשאיר את הילדים שלהם שם?
    וכיתת הלילה. אוי, אוי, כיתת הלילה. אני חשבתי שהם עושים ניסויים על בני אדם- וואלה לא, הם מתאמנים להיות ראשי ממשלה. אפשר במקום הסיורים האלה שתופסים לכם את שעות השינה פשוט ללמוד דברים כזה באוניברסיטה, ידעתם? לא חייב את כל הסודיות של "וואו, למה אף אחד לא מגלה לי מה זה? אוי זה כל כך סודי אוי.". אני שונאת את זה.
    רות- ברור שסי ג'יי פשוט תהרוג דמות שלאף אחד לא אכפת ממנה. למרות שלי היה אכפת, אבל ממש טיפה, כי קשה לי להעריך את הספר הזה. אז היא נרצחת, ואחרי פרק אחד של אלי מתבכיינת על זה למרות שהיא בקושי דיברה איתה- פתאום הכול נשכח. ממש חברות מופלאה הייתה להם, אה?
    קרטר- כמובן שלמאהב של הדמות הראשית אין הורים בחיים או שמחה. וגם- בהתחלה אהבתי אותו: מתבודד, גאון, שוויצר, עצבני- ממש אני. רק שאני בת :) ואז, בשנייה שהוא הפך לבן זוג של אלי, פתאום הוא סמרטוט לעומתה. מספר לה הכול, מתחנף אליה ומנשק אותה. וגם הקטע שהם ניסו לגלות איזה משהו והם פשוט לא הצליחו להתרכז כי הם היו מרוכזים אחד בשני. זה דוחה, קיטשי ולא אמין בשיט, סי ג'יי.
    בקיצור, נורא.
    בזבוז זמן גמור.
    רוצים רומנטיקה ותעלומות רצח כאלה? תקראו אחד מאיתנו משקר ואחד מאיתנו הבא בתור. עדיף :)

    השבמחק
  4. אני הזאת מהביקורת הזועמת מקודם :)
    התכוונתי באיזבל- לא להשאיר את סילבן. לא את קרטר.
    כל כך לא התחברתי שאני אפילו לא מבדילה בין הדמויות, כי עם שניהם אלי נהפכת למתמוססת ומאוהבת כמו ילדה בת שש.

    השבמחק
  5. זה נוראי דיייי

    השבמחק