יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

המלאך האחרון/ בקה פיצפטריק- ביקורת

"המלאך האחרון" הוא הספר הרביעי והאחרון בסדרת "מלאך משמיים" מאת בקה פיצפטריק. הסדרה מתפרסמת בישראל בהוצאת "מודן".

תקציר מגב הספר: נורה ופאץ' נועדו להיות אויבים, אבל הם עברו כל כך הרבה דברים יחד מאז גילו שאינם שייכים לבני האנוש, עד שהם בטוחים שנועדו זה לזה ושהמשיכה ביניהם חזקה מכול.
נורה ופאץ' אינם תמימים. ברור להם שהקשר ביניהם מסכן אותם, ולכן הם מחליטים להסתיר אותו. נורה מעמידה פנים כאילו בן זוגה החדש הוא דנטה. היא הופכת אותו למאמן האישי שלה, נפגשת איתו לעתים קרובות ואפילו מתמסרת לשיקוי האנרגיה שלו. היא חזקה מתמיד ומצליחה להתמודד עם התנכלויות לא צפויות, ולרגע קצר משתכנעת שהיא ופאץ' יוכלו לסיים את הסכסוך האינסופי בין המחנות הניצים.
אלא שהמאבק בין המחנות מגיע לשיא חדש בעקבות החלטה לא צפויה של אחד המנהיגים שמזעזעת את כולם. הקרע הולך ומעמיק עד ששני הצדדים מוצאים את עצמם בשדה הקרב. נורה ופאץ' לכודים. באיזה צד הם? האמנם אין כל דרך אחרת לסיים את המאבק הזה? 

ספר אחרון עוצר נשימה. כמו ברוב הספרים האחרונים בפנטזיה או מה-שהז'אנר-הזה-לא-יהיה, הסדרה מגיעה לשיאה בספר האחרון והמותח, ובדרך כלל יש גם איזו מלחמה. אז כן, גם בקה פיצפטריק לא מצליחה להתחמק מהנורמל, אבל זה בסדר, כי הספר שיצא הוא... וואו.
אה, וגם זה גרם לי לבכות. אבל אל תתרגשו או משהו, אני בוכה הרבה יותר מדי בספרים וסרטים.

ציון: 9.5 מתוך 10.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה