אוקסה פולוק 6: האמת הסופית/ סנדרין וולף ואן פלישוטה - ביקורת

הספר "אוקסה פולוק 6: האמת הסופית" נכתב על ידי ... התפרסם בשנת 2016 בהוצאת דני ספרים. הספר מכיל 413 עמודים.
גיל היעד- 11+

תקציר:
הסדרה שכבשה את העולם מגיעה אל סופה המרתק! בספר החותם את הסדרה, על אוקסה וחבורת האנילימילים לעצור את מזימתם השטנית של אורטון ושני בניו, גרגור וטוגדואל, לבנות עולם חדש עבור הגזע העליון של אנשים כמותם. כדי לממש את תכניתו, אורטון פיתח וירוס קטלני שיהרוס את כל מתנגדיו. אך הוא לא מסתפק בכך: הוא מתכנן גם להרוס את הכוכב המגן על אדפיה ובכך לחשוף אותה לסכנת פלישה מבחוץ, דבר שיביא לקריסתה ולמותה של אוקסה עצמה. האם יצליחו אוקסה וחבריה, במרדף מסחרר ברחבי העולם, לעצור את הרשע המוחלט?

ביקורת:
שמחתי מאוד כאשר הספר האחרון בסדרת אוקסה פולוק יצא לאור, אבל מצד שני גם הייתי די עצוב. הסדרה הזאת אהובה עליי, וזה הספר האחרון! אבל שמחתי בגלל שסוף סוף אני יכול לקרוא אותו בעברית.
בספר האחרון של הסדרה המתח מגיע לשיאו ומשאיר את כל הקוראים פעורי פה לאורך כל העלילה המותחת. הפעם, על אוקסה וחבורת האנילימילים לעצור את מזימתם השטנית של אורטון ושני בניו, גרגור וטוגדואל, לבנות עולם חדש עבור הגזע העליון של אנשים כמותם. עלילה די מטורפת, לא כך? אבל זה היה המאפיין של כל ספרי אוקסה פולוק: עלילה מטורפת שרק נהיית סבוכה יותר ויותר תוך כדי העלילה הפנטסטית.
לצערי נותרו כמה עלילות לא סגורות וחורים פתוחים בעלילה, אבל אני חושב שזו הייתה המטרה - במידה ואי פעם יכתב ספר נוסף. בכל מקרה, הייתי מעדיף אם הייתי מקבל תשובות על הדברים האלה.
ואמנם סדרת אוקסה פולוק הסתיימה, אבל היא תישאר כאן לנצח. ואני תמיד ממליץ לעוד קוראים חדשים לקפוץ אל העולם של סדרת הפנטסיה הנהדרת הזאת.


ציון במדד הספרייה: 9 מתוך 10
לסיכום: בספר האחרון של הסדרה המתח מגיע לשיאו ומשאיר את כל הקוראים פעורי פה.

33 דקות/ טוד חזק-לואי - ביקורת

הספר 33 דקות נכתב על ידי טוד חזק-לואי. התפרסם בשנת 2016 בהוצאת כתר. הספר מכיל 197 עמודים.
גיל היעד- 10+

תקציר:

זה הזמן שסֶם צריך להמתין עד שיחטוף מכות רצח. "בהפסקה הגדולה אני גומר אותך," מבטיח לו מוֹרגן, שהיה פעם חבר טוב שלו. סם יודע שהוא מתכוון לכל מילה. בעוד הדקות חולפות, סם חוזר אחורה אל סיפור החברות שהלכה והתפרקה, ומנסה להבין: מדוע הפך מורגן מחבר לאויב? בהתחלה סם בטוח שמורגן אשם בכול, אבל ככל שעוברות הדקות, הוא מבין איך שניהם בעצם הובילו אל הרגע הזה, שבו מורגן עומד לכסח לו את הצורה. 33 דקות הוא סיפור מותח וחכם, מצחיק ומקורי, על חברות, נאמנות ואלימות, שידבר אל כל מי שעובר ועבר את ימי בית הספר.

ביקורת:
33 דקות הוא ספר מקורי ביותר. העלילה מסקרנת וכך גם העטיפה המיוחדת שאייר גיא מורד. העלילה מספרת על סם, שעומד לחטוף מכות רצח מחברו הטוב ביותר לשעבר - מורגן. מדובר בספר עם עלילה מצחיקה ומעניינת, שמשלבת בתוכה גם מתח וחוכמה.
התפתחות העלילה בספר הזה מצויינת וככל שהזמן עובר יותר ויותר אנו מגלים פרטים נוספים אודות החברות של סם ומורגן, חברות מסובכת ונאמנה - שעם הזמן התפרקה לה.
מאוד נהנתי מהקריאה של הספר והכתיבה של טוד חזק-לואי מסקרנת וגורמת לקורא לקרוא בסקרנות עוד עמוד ועוד עמוד בלי לשים לב.
ואל תגידו שלא מעניין אותכם לדעת מה יקרה בסוף הספר: האם מורגן יחטיף לסם מכות רצח? אז תאמינו לי שהקריאה וההמתנה שווה. הסוף הוא בהחלט בין אחד המפתיעים.


ציון במדד הספרייה: 8 מתוך 10
לסיכום: ספר שנון, מצחיק, מותח, חכם ומעניין - מומלץ בחום

ספרי הצביעה של הארי פוטר - ביקורת כפולה

ספרי הצביעה של הארי פוטר כוללים אחד מהעולם של הארי פוטר, והשני עוסק ביצורים הקסומים של העולם. הספרים התפרסמו בשנת 2016 בהוצאת ספרי עליית הגג. כל ספר מכיל בערך 95-100 ציורים.
גיל היעד- 8+

תקציר:
מסמלי ארבעת הבתים של הוגוורטס ועד הוקוס-מוקוס חנות הפטנטנים של האחים וויזלי, העולם של הארי פוטר מלא בצבעים בוהקים. ספר הצביעה הזה גדוש באיורים מלאי פרטים ובקטעי תפאורה שנלקחו מסרטי הארי פוטר, ואתם מוזמנים למלא את עולם הקסם בצבע, לחקור את מבצע הוגוורטס, את היער האסור ולהתאהב שוב בקסם המוכר.
תמצאו כאן גם יצורים קסומים וסצנות נפלאות מהסרטים, כמו טכס המיון בשנתו הראשונה של הארי, או הקרב הבלתי-נשכח בין הארי ללורד וולדמורט, וגם חלק מהאביזרים ששימשו בסרטים, כמו עיתון הפקפקן, כרזות של אליפויות העולם בקווידיץ', ועוד.

ביקורת:
אני חושב שבביקורת על ספר צביעה, פחות נכון לכתוב עליו ויותר נכון פשוט להראות לכם ציורים שצבעתי. אני רק אומר שהציורים בספר מדהימים ובאיכות מרהיבה. הנייר איכותי והעטיפה גם היא, כיף מאוד לחזור אל העולם של הארי פוטר... והפעם גם להחליט איך הוא ייראה! דבר נוסף ומיוחד בספר הוא שבסוף כל אחד מהספרים יש בערך 20-25 עמודי תמונות מהסרטים מהם ניתן לשאוב השראה לצביעת הציורים.
ואלה הציורים שצבעתי:


































































(לצפייה בעוד ציורים לחצו על "פרטים נוספים >>" במידה ואתם לא בפוסט המלא)

Clockwork Prince \ Cassandra Clare - ביקורת

"נסיך מכני" (תרגום חופשי) הוא הספר השני בסדרת "מכשירי התופת". הספר הראשון זמין לקריאה בעברית בהוצאת "גרף", והספרים השני והשלישי התפרסמו רק באנגלית בהוצאת "McElderry Books".

תקציר מגב הספר (תרגום חופשי): בעולם התחתון הקסום של לונדון הויקטוריאנית, טסה גריי סוף סוף מצאה בטיחות עם ציידי הצללים. אבל כאשר הבטיחות הזו מתערערת כאשר כוחות אגרסיביים מהמסדר מתכננים להחליף את שרלוט כראש המכון. אם שרלוט תאבד את תפקידה, טסה תיזרק לרחוב - ותיהפך לטרף קל עבור המגיסטר, שרוצה להשתמש בכוחותיה של טסה למטרותיו האפלות.
בעזרתם של וויל הנאה וההרסני וג'ם בעל המחויבות העמוקה, טסה מגלה שמלחמתו של המגיסטר בציידי הצללים נובעת מפסים אישיים ביותר. הוא מאשים אותם בטרגדיה הישנה שניפצה את חייו. על מנת לחשוף את סודות העבר, השלישייה עוברת מסע מיורקשייר המסתורית לבית אחוזה שמחזיק סודות שלא סופרו, מביצות לונדון לחדר נשפים מכושף שבו טסה מגלה שהאמת על הוריה היא הרבה יותר מאיימת משחשבה. כשהם נתקלים בשד מכני הנושא הודעה לוויל, הם מבינים שהמגיסטר יודע על כל צעד שלהם - ושאחד משלהם בגד בהם.
טסה מוצאת את הלב שלה נמשך יותר ויותר לג'ם, למרות שהשייכות שלה לוויל, למרות מצבי הרוח האפלים שלו, משאיר אותה לא שקטה. אבל משהו משתנה בוויל - החומה שהוא בנה סביב עצמו מתחילה להתפורר. האם מציאת המגיסטר תשחרר את וויל מסודותיו וייתן לטסה את התשובות על מה שהיא ומה היא נולדה לעשות?
בעוד החיפוש שלהם אחר המגיסטר והאמת מובילה את החברים לסיכון, טסה לומדת שכשאהבה ושקרים מתערבבים, הם יכולים להשמיד גם את בעלי הלבבות הטהורים ביותר.

ביקורת: אני. שדגכעיחלךלחיטאכהנמחלןוטא. הספר הזה. קשה לי כל כך. הביקורת הזו הולכת להיות קיא של מילים. סליחה מראש.

ארבעה חודשים עברו מאז שקראתי את הספר הזה, והוא עדיין רענן לגמרי במוח שלי וההתרגשות וההתחרפנות שלי על כל דבר קטן לא דעכה.

אי אפשר בכלל להתחיל לדבר על ספר של קסנדרה קלייר בלי להזכיר את הכתיבה המדהימה שלה. לפעמים היא בוחרת מילים מסוימות כדי להרכיב משפטים מסוימים, ואני מוצאת את עצמי פשוט יושבת, בוהה בדף ואומרת לעצמי, וואו. אני רוצה להדגים את זה על משפט מהספר, ללא ספוילרים:

"Was there ever a more beautiful sound than your name? To speak it aloud makes my heart ring like a bell. Strange to imagine that, isn’t it – a heart ringing – but when you touch me that is what it is like: as if my heart is ringing in my chest and the sound shivers down my veins and splinters my bones with joy."

וכמובן, איך אפשר לדבר על מכשירי התופת, או על משפחת הרונדייל, בלי להזכיר את הענף הטוב ביותר שלה - יקירנו וויליאם אוון הרונדייל. אז כן, אמנם ג'ם על הכריכה בספר הזה וזה רומז על המון התעסקות בו ובדמות שלו (שגם זה קיים - עוד על זה מאוחר יותר), אבל אני מרגישה כאילו הספר הזה ממש הסיט את אור הזרקורים על וויל. אנחנו לומדים על סיפור הרקע שלו - ש - ואני אסוט מהנושא לרגע - הוא פשוט גאוני. הייתי בשוק מוחלט, הרגשתי אמפתיה ואהבה מוחלטת וכללת כלפי וויל וסוף סוף הבנתי באמת את הדמות שלו - מה שרק הכפיל את אהבתי אליו ב10,000. בכל מקרה, אני אחזור לוויל בספר הזה. הוא מתחיל להיפתח והחומות שלו מתחילות להתמוטט, ואנחנו מגלים צד חדש לגמרי שלו - מלא ברגש, אהבה, יגון וסודות. וזה יפהפה. ואם זה לא השתמע ממה שאמרתי עד עכשיו, להגיד שאני 'אוהבת' את וויל הרונדייל לא מתחיל אפילו לתאר את זה.
העלילה בספר הזה לא מאכזבת, כרגיל! על קאסי תמיד אפשר לסמוך שתמיד תמצא איזו פרצה בעלילה או תיצור פלוט טוויסט מטורף או תשנה את כל מה שחשבנו על העולם. טוב, קצת הגזמתי, אבל האישה גאון כשזה מגיע לעלילה טובה. כל חתיכות הפאזל מתחילות להתרכב, ועם זאת עדיין חסרים כל כך הרבה פרטים וזה משאיר טעם של עוד עוד עוד. חוץ מזה, העלילה גם מסתנכרנת עם בני הנפילים והסדרות העתידיות שלה, וזה פשוט דבר מדהים לצפות בו.
עוד דבר שאפשר לסמוך על קאסי שתעשה בצורה פשוט מושלמת הוא לבנות דמויות מדהימות. כל כך לא מושלמות עם כל כך הרבה פגמים שרק גורמים לנו לאהוב אותם עוד יותר. ואם לצטט את ג'ולס (שחי 140 שנה לאחר מכן והוא נצר לאחת מהדמויות מהספר הזה):
"And you don't think they're perfect, but you know their flaws, the deep-down truth of them, and the shadows of all their secrets, and they don't frighten you away; in fact you love them more for it, because you don't want perfect. You want them."בכל מקרה - אני אוהבת כל דמות ודמות כאן, חוץ מאלה שאני לא אמורה לאהוב. יש לי רק כמה ציונים לשבח לכמה דמויות -
סופי, שאותה אנחנו לומדים להכיר ולהעריך הרבה יותר לעומק, ולאחר סיום הסדרה היא אחת הדמויות האהובות עליי. כלומר, כולם, אבל כן. סופי באמת מדהימה בעיניי.
שרלוט, שאותה כולם מנסים להוריד למטה ולשלול ממנה את תפקידה, רק בגלל שהיא אישה (בכל זאת, אנחנו מדברים על המאה ה-19), אבל שרלוט מוכיחה לכולם כמה היא חזקה וכמה הדעות הקדומות שלהם לא שוות כלום. ככה אני אוהבת את שרלוט.
גידעון, שמתגבר על מבוכות ואי נעימויות שעצרו אותו בעבר ומחולל דברים מדהימים.
ג'סמין, שמתבגרת ומשתנה בספר הזה וגורמת לי להעריך אותה כאדם בוגר ולא כמו נערה ילדותית ומרדנית.
וחוץ מהדמויות, יש ביניהם גם מערכות יחסים, ויש אחת שמדהימה אותי ומהממת אותי כל פעם מחדש. מערכת יחסים אחת שגורמת לי להעריך מחדש את קשר הפאראבאטאי - ג'ם ו-וויל, כמובן! יש סיבה שהם פאראבאטאי. לכל אחד מהם אכפת מהשני יותר משאכפת להם מעצמם, וזה מקסים בעיניי שהם יוותרו על הכל, יקריבו הכל, ימותו או יהרגו את עצמם אם זה אומר שהשני יהיה מאושר.
ובנימה זו, אני אגמור את הביקורת. היא הייתה מבולגנת, אני יודעת. וארוכה. אני רק מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם.

ציון: 10 מתוך 10! כאילו שזה לא היה ברור.

לסיכום: צלשך'הכמגעחרגהיךמדןחםכגעפמנדךןקיל

Blood Promise / Richelle Mead - ביקורת

"הבטחת דם" (תרגום חופשי) הוא הספר הרביעי בסדרת "האקדמיה לערפדים". שלושת הספרים הראשונים התפרסמו גם בעברית בהוצאת "כנרת", ואת הספר הרביעי ואילך ניתן למצוא רק באנגלית, שם פורסו בהוצאת "פינגווין".

קציר מגב הספר (בתרגום חופשי): מתקפת הסטריגוי האחרונה בבית ספר סיינט ולדימיר הייתה הקטלנית ביותר בהיסטוריית בית הספר, ודרשה את חייהם של תלמידים, מורים ומגינים כאחד.

ויותר גרוע, הסטריגוי לקחו כמה מהקורבנות שלהם איתם... וביניהם דימיטרי. הוא מעדיף למות מאשר להיות אחד מהם, ועכשיו על רוז לנטוש את ליסה - חברתה הטובה ביותר, שעליה היא נשבעה להגן בכל תנאי - ולקיים את ההבטחה שנשבעה לדימיטרי לפני זמן רב.

ביקורת: אני כל כך אוהבת את הסדרה הזו.
כן, אני מסכימה, החצי הראשון של הספר היה משעמם ויבש לחלוטין ושום דבר לא קרה בו. אני יודעת. אבל -
דבר ראשון, איכשהו לא הרגשתי משועממת. משהו בכתיבה של רישל מיד, בראיה היחודית של רוז האת׳ווי על העולם, גרם לי לא לשים לב בכלל ששום דבר לא מתקדם. רק שחשבתי על זה אחרי זה הבנתי שבאמת כלום לא קרה. סתם, אני מקצינה. דברים קרו. דברים די מעניינים. הם פשוט קרו בקצב ממש ממש איטי.
דבר שני, החצי השני של הספר מפצה על זה בכל כך הרבה רמות. טונות של אקשן, אהבה, דימיטרי(!!!) ופשוט - אוך, כל כך אהבתי את זה.
חוץ מזה, הספר לקח אותנו למחוזות חדשים ואפלים שלא הכרנו בעבר - בין אם זה המקום שבו מתרחש רוב הסיפור או מה שעובר על הדמויות - זה היה חדש ומרענן.
שוב, אהבתי את הצורה שבה החיבור של רוז וליסה השתלב בסיפור. כך, למרות שהספר מסופר בגוף ראשון, מנקודת מבטה של רוז שבכלל בצד השני של העולם - אנחנו רואים מה קורה במקביל באקדמיית סיינט ולדימיר עם החברים שנטשנו יחד עם רוז.
הספר הזה כתוב בצורה מדהימה ומצחיקה, עם דמויות שבלתי אפשרי לא להיקשר אליהם - אמנם העלילה קצת צלעה, אבל מהר מאוד היא תיקנה את זה.
אה, וגם פוגשים את סידני! שיש עליה סדרת המשך שלמה! והיא כל כך אדירה! (באמת. היה שווה לקרוא את הספר הזה רק בגלל סידני.)

ציון: 9 מתוך 10.

לסיכום: עוד ספר מצוין בסדרה מעולה, שעד נקודת החצי העלילה בו מעט איטית אבל החצי השני מחפה על כך.