"כעורים" הוא הספר הראשון בטרילוגיית "כעורים", שנכתבה ע"י סקוט ווסטרפלד. הספר התפרסם בישראל בהוצאת "גרף צעיר".
תקציר מגב הספר: כשטלי תגיע לגיל 16 היא תקבל רשיון להיות… יפה. כי טלי חיה בעולם מיוחד במינו: עולם שבו בגיל המיוחל היא תעבור ניתוח שיהפוך אותה ליפה. ולא רק טלי, אלא כל נערה ונער בני גילה. עד אז הם יחשבו בעיני כולם, אפילו בעיני עצמם, לכעורים. כולם רוצים לעבור את הניתוח. כולם משתוקקים להיות יפים.
אלא שיש מי שלא רוצים להפוך ליפים ויפות. וחברתה של טלי, שי, היא כזאת. לאחר ששי בורחת אל מושבת מורדים, השלטון מעמיד בפניה של טלי ברירה אכזרית: רגלי אחרי המורדים, או שלא תוכלי להפוך ליפה. טלי נאלצת להשתלב כנגד רצונה במושבה, אלא שלהפתעתה היא מוצאת במקום חברים אמיתיים וחשה לראשונה בחייה אהבה. האם היא תבחר בהם, למרות פגמיהם, או בחיים המושלמים והיפים שממתינים לה?
יש הרבה מאוד ספרים דיסטופיים לנוער, והם מתחלקים ל3 קטגוריות: משחקי הרעב, ספרים שמתיימרים להיות משחקי הרעב, וספרים מקוריים וחדשניים.
רוב ספרי הנוער הדיסטופיים נמצאים בקטגוריה השנייה. כעורים משתייך לקטגוריה האחרונה.
ספר מדהים, מקורי וחדשני, שמעביר מסר מדהים וביקורת מעולה על החברה שלנו - שותלים לאנשים במוח, גם בעולמנו וגם בסיפור, גם אם לא במודע, יופי כלשהו שהוא בלתי אפשרי, ונדרש הרבה פוטושופ (או במקרה של הספר, ניתוח קיצוני) כדי להגיע אליו. אנשים שוקעים בדיכאון, ועושים הכל כדי להגיע לרמת היופי המצופה מאנשים בחברה שלנו. אז כן, מה שקורה הוא מאוד עצוב, ואני מותחת על זה ביקורת קשה. אבל גם אני מושפעת מהלחץ שהחברה מפעילה עלינו להיות יפים. מה לעשות.
בחזרה לספר- ממש אהבתי אותו. ציפיתי ממנו להיות חיקוי של משחקי הרעב, אתם יודעים - דיסטופי לנוער, הכריכה הדומה וכו.
כל כך טעיתי לגבי הספר הזה. מאוד נהניתי ממנו, מסגנון הכתיבה, מהעלילה, מהדמויות, מהכל מלבד כמה צפוי שזה היה. שאמא שלי שאלה אותו על מה הספר אז הסברתי לה בקצרה מה הדיסטופיה, וש"(אני אצנזר את החלק הזה לטובת אלו מכם שעדיין לא קראו את הספר)", אבל... צדקתי.
ציון: 9 מתוך 10.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה