יום שני, 22 בספטמבר 2014

אם אשאר/ גייל פורמן- ביקורת

"אם אשאר" מאת גייל פורמן, יצא ב2013 בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר.

תקשיבי לי," אדם אומר בקול שנשמע כמו רסיסי פגז. 
אני פוקחת את העיניים לרווחה עכשיו. 
אני מזדקפת ככל יכולתי.
ואני מקשיבה. 
"תישארי." במילה היחידה הזאת, הקול של אדם נסדק. 
מיה היא בת למשפחת מוזיקאים, נגנית צ'לו מחוננת וחברה של כוכב רוק מקומי. בגיל שבע־עשרה היא ניצבת בפני החלטה לא קלה: האם להישאר נאמנה לאהבה הראשונה שלה — מוזיקה — ולעזוב את משפחתה, את חברה ואת עולמה?
בוקר אחד, בדיוק כשמיה חושבת שמצאה את התשובה, חייה מתהפכים בבת אחת. פתאום כל ההחלטות שעמדו בפניה אינן, פרט לאחת. והיא הגורלית מכולן.
אם אשאר הוא סיפור יפה להכאיב על כוחה של אהבה, על מהותה האמיתית של משפחה ועל הבחירות המכריעות של חיינו.

הכירותי בפעם הראשונה עם הספר הזה הייתה למעשה בקולנוע (אל תדאגו, לא ראיתי לפני שקראתי!). הלכתי לראות את אשמת הכוכבים (ששם "הזעתי מהעיניים" לא מעט), אבל בפרסומות ראיתי פרסומת ל"אם אשאר". זה נראה טוב, אז שלפתי את הפלאפון וחיפשתי באינטרנט ובלה בלה בלה וראיתי שזה ספר. לא יצא לי להשיג אותו בשום מקום, עד אתמול - והוו !! 
בשנייה שחזרתי הביתה התחלתי לקרוא וגמרתי לפני דקות ספורות, והעיניים שלי עדיין רטובות.
זה ספר כל כך כואב, יפהפה ואמיתי. אני לא יכולה לתאר במילים מה הרגשתי בספר הזה וכמה הוא... כמו שאמרתי, לא יכולה לתאר.
בקיצור, אנשים - תעשו לעצמכם טובה ותקראו אותו.

ציון: 10 מתוך 10.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה