אל תסתכלי אחורה / ג'ניפר ארמנטראוט - ביקורת

"אל תסתכלי אחורה" מאת ג'ניפר ארמנטראוט, יצא בישראל ב2014 בהוצאת ידיעות ספרים.

נערה בת 17 נמצאת הולכת יחפה בשולי הכביש. 
היא מלוכלכת ופצועה ואין לה שום מושג איפה היא נמצאת, מיהי, או איך קוראים לה.
אחרי שהיא נלקחת לבית חולים ומשוחררת הביתה, היא מתחילה אט-אט לגלות את זהותה: 
קוראים לה סמנתה ג'ו פרנקו והיא נעלמה כמה ימים קודם יחד עם חברתה הטובה קסי שעדיין נעדרת. 
היא גרה בבית מפואר עם הורים עשירים ואח בשם סקוט. 
יש לה חבר חתיך ועשיר והיא עצמה הנערה הכי יפה והכי פופולרית בתיכון שבו היא לומדת.
מושלם, לא?
אז זהו, שלא.
ככל שסמנתה מגלה יותר פרטים על הנערה שהיתה, כך היא לומדת לתעב את התנהגותה בעבר. 
יכול להיות שבאמת היתה כזאת מתנשאת כלפי אחיה וחברתו המקסימה? 
כל כך אכזרית כלפי קרסון, בנו של הגנן, שלומד איתה בתיכון? 
סמנתה מנסה לחזור לחייה, להכיר מחדש את האנשים הסובבים אותה, להבין מי חבר ומי אויב ולפצח את חידת היעלמותה.

אני אעשה את זה קצר וקולע.

ראיתי את הספר הזה לראשונה בסטימצקי, התקציר נשמע דבילי אז לא קניתי על המקום. אבל שמעתי דברים מצוינים על הכותבת אז כעבור חודש בערך קניתי אותו, אבל הייתי בטוחה שאתחרט על זה.

טעיתי, ובגדול.

התאהבתי בספר הזה - בסגנון הכתיבה, בדמויות (טוב, אולי רק בקרסון, ג'ולי וסקוט) ובעלילה הגאונית והבלתי צפויה.

בקיצור, אנשים, פשוט תקראו את הספר הזה. רוב הסיכויים שתהנו.

ציון: 10 מתוך 10.