מגנס צ'ייס והאלים של אוסגרד: להב הקיץ / ריק ריירדן - ביקורת

"להב הקיץ" הוא הספר הראשון בסדרה החדשה של ריק ריירדן (מחבר פרסי ג'קסון) - מגנס צ'ייס ואלי אוסגרד. הספר יצא בהוצאת כנרת באוקטובר 2015.

תקציר מגב הספר: מגנס צ'ייס לא זוכר מתי חי חיים "רגילים". מאז מותה המסתורי של אמו הוא שורד ברחובות, לבדו, וסומך בעיקר על עצמו. הכול משתנה ביום הולדתו ה־16, כשקרוב משפחה מפוקפק מגלה לו את זהותו האמיתית: מגנס הוא בנו של אל נורדי, ובעל כוחות אגדיים ותפקיד מכריע במלחמת האור בחושך. עכשיו על מגנס לנדוד בתשעת העולמות בחיפוש אחר להב הקיץ האבוד שיכריע את גורל היצורים כולם. בדרכו יהיה עליו להיאבק בענקי אש וכפור, ללכוד את נחש העולם, להערים על אלים זועמים, ולפני הכול — לוותר על חייו.

ביקורת: טוב, יש לי הרבה דברים להגיד על הספר הזה, אז תתכוננו לביקורת ארוכה.
אז בואו נתחיל מהתחלה. ממש ממש מהתחלה.
השמות של הפרקים הם הדבר הראשון שמשך לי את העין. אלה ראשי פרקים מצחיקים בסגנון פרסי ג'קסון (דוגמאות: "אני נלחם בקרב אדיר נגד חביתה", "ציפור גדולה סוחטת אותנו באיומי פלאפל", "של מי היה הרעיון הגאוני לברוא זאב שאי אפשר להרוג?" ועוד.) בכל תחילת פרק צחקתי על השמות האלה.
וכמובן, ברגע שהתחלתי לקרוא את הספר ידעתי שמצפה לי לילה ללא שינה. הכתיבה של ריק קולחת, מעניינת, זורמת ומאוד מאוד מצחיקה. הוא קולע בדיוק לסוג ההומור שאני אוהבת, ואני מוצאת את עצמי צוחקת כל פעם מחדש.
עוד דבר שמילא אותי בשמחה לגבי הספר הזה הוא האזכורים בכל מקום. יש, למשל, אזכורים לפרסי ג'קסון, שמי שלא קרא את הסדרה יחשוב שזו בדיחה טיפוסית, אבל מי בשביל מי שכן קרא, זה יהיה עוד אזכור כיפי לסדרה האהובה (למשל, יש בדיחה על החרב של פרסי, וג'ייסון גרייס היה מוזכר באחד משמות הפרקים). האזכורים לא נגמרים בפרסי ג'קסון - יש אזכורים לזמרים כמו טיילור סוויפט, וגם לתוכניות טלוויזיה כמו 'משחקי הכס', 'החץ', 'שובר שורות' ועוד - שנותנים לספר טעם עדכני ונחמד. בנוסף לאזכורים תרבותיים, חברתנו הותיקה מסדרת פרסי ג'קסון - אנבת' צ'ייס - היא בעלת תפקיד בספר הזה, ויש לי הרגשה שהתפקיד שלה ייגדל בספרים הבאים, וגם עוד כמה רעיונות לאן זה יחתור, ואם אני צודקת (ובטח גם אם לא) - זה הולך להיות מדהים.
עד עכשיו לא באמת דיברתי על העלילה והדמויות - אז הנה לכם.
מגנוס... אחח, מגנוס (וכן, יש לי התעקשות בלתי מוסברת לקרוא לו מגנוס ולא מגנס. מצטערת). שנון, חכם, מצחיק, אמיץ, צנוע, פיקח... דמות מדהימה וכתובה היטב, שהיה לי העונג לקרוא מנקודת המבט שלה. פשוט כיף אחד גדול ומתמשך. הדרך שבה מגנוס רואה את העולם היא קסומה ומעניינת, וממש נהניתי להיכנס לו לתוך הראש. (זה נשמע קריפי.) הצלחתי להזדהות עם מגנוס לאורך כל הספר ולהבין את הבחירות וההחלטות שלו.
בתחילת הספר מגנוס הוא לא יוצלח, חסר בית, עם שני חברים, משפחה מסוכסכת ופחד גדול מזאבים. בסוף הספר הוא... טוב, הוא מדהים.
מגנוס הוקף בחברים מדהימים ונאמנים - סאם, הארת', בליץ, מלורי, חצי-נולד, טי-ג'יי, איקס ואפילו גונילה.
העלילה הייתה זורמת לאורך כל הספר, כיפית, האלמנטים של המיתולוגיה הנורדית הוצגו בצורה נפלאה אבל לא מעמיסה מדי, והסוף לקח אותי בהפתעה.

ציון (כאילו שזה לא היה ברור): 10 מתוך 10.

לסיכום: אם אהבתם את פרסי ג'קסון, אם לא אהבתם את פרסי ג'קסון, או אם לא קראתם את פרסי ג'קסון, אם אתם ילדים, נוער או מבוגרים, אם אתם אוהבים פנטזיה או אם אתם אוהבים רומנטיקה, אם אתם בני אדם, בעלי חיים, חייזרים או כל מין אחר שתוכלו להמציא - תתכוננו להישאר ערים כל הלילה ולקרוא.

הספר השני בסדרה ייקרא "הפטיש של ת'ור" ויצא ב-4.10.2016 (תאריך היציאה אינו רשמי).