הספר "דברי" נכתב על ידי לורי האלס אנדרסון, התפרסם בשנת 2014 בהוצאת כנרת זמורה דביר. הספר מכיל כ188 עמודים. (בימים אלה הספר יוצא מחסות חוק הספרים, ונמכר במבצע)
גיל היעד- 13+
תקציר:
אף אחד לא מדבר איתה, אף אחד לא מקשיב לה. מלינדה שותקת. משהו קרה ומאז היא לא אומרת מילה. בבית הספר התיכון היא הילדה המנודה, בגלל השוטרים שהזמינה למסיבה הסוערת של השכבה, ואף אחד לא טרח לשאול למה. גם ההורים מתקשרים איתה בכתב, הם משאירים לה פתקאות בדרכם לעוד יום עבודה ארוך. מלינדה נושאת לבדה את הכאב. האם מישהו יעזור לה להשמיע את קולה, האם האמת שהיא מסתירה תצא סוף-סוף לאור?
ספרה הנוקב והמטלטל של לורי האלס אנדרסון שולח אגרוף אל האטימות והצביעות של חברת המתבגרים ושל החברה האמריקאית כולה.
דברי מייצג שילוב נדיר של איכות ספרותית והצלחה מסחרית מסחררת. הוא ראה אור לפני 15 שנה ומאז עשה היסטוריה. הוא זכה בתשעה פרסים ספרותיים ובאינספור ביקורות מהללות, נמכר ביותר ממיליון עותקים בארצות הברית בלבד, היה לרב מכר של הניו יורק טיימס במשך שבועות ארוכים, תורגם לשפות רבות ועובד לסרט קולנוע בכיכובה של קריסטן סטיוארט (סדרת דמדומים). הוצאת בת של פנגווין המוקדשת לספרות נוער נקראה על שמו - SPEAK ובמסגרתה ראו אור טובי הספרים למתבגרים בשנים האחרונות ובהם ספריהם של ג'ון גרין, אנתוני הורוביץ ושרה דסן.
סופרת הנוער האמריקנית לורי האלס אנדרסון ידועה ביכולתה לדון בהומור, בעוצמה וברגישות בנושאים הטעונים ביותר. כתיבתה נוגעת במכאובי גיל ההתבגרות ומאירה אותם באור חדש. אנדרסון היא כלת פרס מרגרט א' אדוארדס על תרומתה לספרות הנוער. ספריה זכו בפרסים ספרותיים רבים והיו לרבי מכר בינלאומיים. היא חיה בצפון ניו-יורק עם בן זוגה, ארבעת ילדיהם, שני כלבים וחיות אחרות, ואוהבת לטייל ביערות. כשהיא לא כותבת, היא רצה מרתון ומגדלת עגבניות.
ביקורת:
וואו
"דברי" הוא ממש לא ספר רגיל.
קראתי את הספר הזה בלי ידיעה על עלילתו, רק ידעתי שמדובר בספר עוצמתי מאוד.
הסיפור שלנו עוסק במלינדה, והוא מסופר מנקודת המבט שלה.
מלינדה לא מדברת עם אף אחד, אפילו לא עם ההורים שלה; אין לה חברים; היא מנודה ובודדה.
אף אחד לא מדבר איתה בגלל שהיא הזמינה משטרה למסיבה שארגנה חברה שלה רייצ'ל בקיץ.
רק מלינדה יודעת את האמת, אמת כואבת ועצובה. היא לא משקיעה את זמנה בלספר לאנשים את האמת (שכואבת מלכתחילה) - מכיוון שהיא יודעת שאף אחד לא יאמין לה, דבר שמתברר כנכון לאחר שהיא מנסה לספר לחברה שלה.
את הספר קראתי בנשימה אחת, ביום אחד, בכמה שעות - בלי הפסקה אחת.
הכתיבה של האלס אנדרסון היא כתיבה מיוחדת ומדהימה, היא כותבת בצורה מצויינת תלמידת תיכון.
נקודה נוספת שהייתי רוצה להתייחס אלייה היא בשיעורי אומנות של מלינדה, היא מקבלת פרוייקט לצייר עץ. ולא מצליחה לצייר שום עץ בצורה טובה. בסך הכל עץ. עד שהיא נותנת לזכרונות לעלות. לאותם זכרונות ממסיבה נוראה.
הסוף של הספר נשאר פתוח, והאלס אנדרסון מתייחסת לכך בסוף הספר. כנראה שבחיים לא נזכה לגלות מה קרה לאחר מכן.
בימים אלה הספר יוצא מחסות החוק, ואני ממליץ לכל אחד מכם לקרוא אותו. הוא נמכר במבצע.
אתר מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל - http://1202.org.il
ציון במדד הספרייה: 10 מתוך 10
לסיכום: ספר עוצמתי שאני לא יכול לסכם בכמה מילים.
גיל היעד- 13+
תקציר:
אף אחד לא מדבר איתה, אף אחד לא מקשיב לה. מלינדה שותקת. משהו קרה ומאז היא לא אומרת מילה. בבית הספר התיכון היא הילדה המנודה, בגלל השוטרים שהזמינה למסיבה הסוערת של השכבה, ואף אחד לא טרח לשאול למה. גם ההורים מתקשרים איתה בכתב, הם משאירים לה פתקאות בדרכם לעוד יום עבודה ארוך. מלינדה נושאת לבדה את הכאב. האם מישהו יעזור לה להשמיע את קולה, האם האמת שהיא מסתירה תצא סוף-סוף לאור?
ספרה הנוקב והמטלטל של לורי האלס אנדרסון שולח אגרוף אל האטימות והצביעות של חברת המתבגרים ושל החברה האמריקאית כולה.
דברי מייצג שילוב נדיר של איכות ספרותית והצלחה מסחרית מסחררת. הוא ראה אור לפני 15 שנה ומאז עשה היסטוריה. הוא זכה בתשעה פרסים ספרותיים ובאינספור ביקורות מהללות, נמכר ביותר ממיליון עותקים בארצות הברית בלבד, היה לרב מכר של הניו יורק טיימס במשך שבועות ארוכים, תורגם לשפות רבות ועובד לסרט קולנוע בכיכובה של קריסטן סטיוארט (סדרת דמדומים). הוצאת בת של פנגווין המוקדשת לספרות נוער נקראה על שמו - SPEAK ובמסגרתה ראו אור טובי הספרים למתבגרים בשנים האחרונות ובהם ספריהם של ג'ון גרין, אנתוני הורוביץ ושרה דסן.
סופרת הנוער האמריקנית לורי האלס אנדרסון ידועה ביכולתה לדון בהומור, בעוצמה וברגישות בנושאים הטעונים ביותר. כתיבתה נוגעת במכאובי גיל ההתבגרות ומאירה אותם באור חדש. אנדרסון היא כלת פרס מרגרט א' אדוארדס על תרומתה לספרות הנוער. ספריה זכו בפרסים ספרותיים רבים והיו לרבי מכר בינלאומיים. היא חיה בצפון ניו-יורק עם בן זוגה, ארבעת ילדיהם, שני כלבים וחיות אחרות, ואוהבת לטייל ביערות. כשהיא לא כותבת, היא רצה מרתון ומגדלת עגבניות.
ביקורת:
וואו
"דברי" הוא ממש לא ספר רגיל.
קראתי את הספר הזה בלי ידיעה על עלילתו, רק ידעתי שמדובר בספר עוצמתי מאוד.
הסיפור שלנו עוסק במלינדה, והוא מסופר מנקודת המבט שלה.
מלינדה לא מדברת עם אף אחד, אפילו לא עם ההורים שלה; אין לה חברים; היא מנודה ובודדה.
אף אחד לא מדבר איתה בגלל שהיא הזמינה משטרה למסיבה שארגנה חברה שלה רייצ'ל בקיץ.
רק מלינדה יודעת את האמת, אמת כואבת ועצובה. היא לא משקיעה את זמנה בלספר לאנשים את האמת (שכואבת מלכתחילה) - מכיוון שהיא יודעת שאף אחד לא יאמין לה, דבר שמתברר כנכון לאחר שהיא מנסה לספר לחברה שלה.
את הספר קראתי בנשימה אחת, ביום אחד, בכמה שעות - בלי הפסקה אחת.
הכתיבה של האלס אנדרסון היא כתיבה מיוחדת ומדהימה, היא כותבת בצורה מצויינת תלמידת תיכון.
נקודה נוספת שהייתי רוצה להתייחס אלייה היא בשיעורי אומנות של מלינדה, היא מקבלת פרוייקט לצייר עץ. ולא מצליחה לצייר שום עץ בצורה טובה. בסך הכל עץ. עד שהיא נותנת לזכרונות לעלות. לאותם זכרונות ממסיבה נוראה.
הסוף של הספר נשאר פתוח, והאלס אנדרסון מתייחסת לכך בסוף הספר. כנראה שבחיים לא נזכה לגלות מה קרה לאחר מכן.
בימים אלה הספר יוצא מחסות החוק, ואני ממליץ לכל אחד מכם לקרוא אותו. הוא נמכר במבצע.
אתר מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל - http://1202.org.il
ציון במדד הספרייה: 10 מתוך 10
לסיכום: ספר עוצמתי שאני לא יכול לסכם בכמה מילים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה