"השליח" נכתב על ידי מרקוס זוסאק, והתפרסם בשנת 2010 בהוצאת "אופוס".
**תודה רבה להוצאת "אופוס" ששלחו לנו את הספר בחינם תמורת ביקורת כנה!**
תקציר מגב הספר: אד קנדי – נהג מונית בחסד, שחקן קלפים פתטי וכישלון מוחלט בסקס. גר בצריף בפרוורים, חולק קפה עם הכלב שלו העונה לשם "השוער" ומאוהב עד שיגעון באודרי. חייו הם חיי שגרה שלֵווה וחוסר הצלחה - עד לאותו היום שבו מנע לא בכוונה שוד בנק.
זה הרגע שבו מופיע האָס הראשון.
זה הרגע שבו הופך אד להיות השליח.
מאחר שנבחר להיות זה שאכפת לו, הוא עושה את דרכו בעיר, מסייע לאנשים ופוגע באחרים (בעת הצורך), עד שנותרת שאלה אחת בלבד. מי עומד מאחורי שליחותו של אד?
**תודה רבה להוצאת "אופוס" ששלחו לנו את הספר בחינם תמורת ביקורת כנה!**
תקציר מגב הספר: אד קנדי – נהג מונית בחסד, שחקן קלפים פתטי וכישלון מוחלט בסקס. גר בצריף בפרוורים, חולק קפה עם הכלב שלו העונה לשם "השוער" ומאוהב עד שיגעון באודרי. חייו הם חיי שגרה שלֵווה וחוסר הצלחה - עד לאותו היום שבו מנע לא בכוונה שוד בנק.
זה הרגע שבו מופיע האָס הראשון.
זה הרגע שבו הופך אד להיות השליח.
מאחר שנבחר להיות זה שאכפת לו, הוא עושה את דרכו בעיר, מסייע לאנשים ופוגע באחרים (בעת הצורך), עד שנותרת שאלה אחת בלבד. מי עומד מאחורי שליחותו של אד?
ביקורת: עזבו הכל - לכו לקרוא את הספר הזה. ע כ ש י ו.
טוב, אחרי שהבהרתי שהספר הזה היה פשוט מדהים, בואו נתעמק בזה קצת.
אז כן, גם אני הגעתי לספר הזה בעקבות גנבת הספרים - אני חושבת שזה מה שקרה כמעט לכולם. אין מה לעשות - גנבת הספרים יותר פופולרי, ויש לו אפילו סרט, אז זה די טבעי.
אבל אחרי שקוראים את גנבת הספרים, יש לך חשק לא מוסבר לקרוא את כל הספרים שהאיש הזה כתב לנצח.
מבחינתי - הם כמעט שווים. למה כמעט? כי - נו, באמת. גנבת הספרים. הספר הזה הוא רף מאוד, מאוד, מאוד גבוה. אבל הנקודה בכל מה שאמרתי עכשיו - הספר הזה מצוין.
אז בואו נתחיל מהמאפיין הכי גדול של מרקוס זוסאק - הכתיבה. כל פעם שאני קוראת משהו שהוא כותב - אני מרגישה כאילו אני בתוך הסיפור, חלק מהדמויות. יש בכתיבה שלו גם המון תיאורים ציוריים - (בחרתי את הדוגמא הראשונה שמצאתי כשדפדפתי בספר) "הרוח מעבירה אצבעותיה בשערי". מי עוד יכול לכתוב בצורה כזו גאונית, חזקה ויפה כמוהו?? (רמז: אף אחד)
עכשיו בואו נדבר קצת על העלילה - או על הקונספט של הסיפור בכללי.
גאונות.
פשוט גאונות.
לדעתי לפחות, הרעיון של הספר ממש מקורי ומעניין. היו קטעים של הספר שפשוט ישבתי ואמרתי - 'איך הוא חשב על זה?'
עכשיו אני רוצה לדבר על הדמויות. נכון יותר, על עניין מסוים בדמויות, ובעיקר באד. רוב הדמויות הראשיות בספרים הן או מוצלחות, או אינטיליגנטיות, או נאות. נסו בעצמכם. אד הוא שום דבר מזה - הוא בחור בן 19, לא חכם במיוחד, לא נאה ממש, שעובד כנהג מונית ושואל את עצמו 'מה אני עושה עם החיים המסריחים שלי?'. ובכל זאת, הצלחתי להתחבר לאד, להבין אותו, לאהוב ולהעריך אותו.
עכשיו ללקח האמיתי של הספר - למה שהוא מלמד לחיים. האמת, שאני חושבת שספר כזה מתאים להיות ספר מטלה לבית הספר. הוא מלמד שכל אחד, גם האחם הפשוט, הלא יוצלח והטיפש ביותר יכול לשנות ולהשפיע. הוא מלמד שגם הדבר הכי קטן יכול לשפר למישהו את היום פי עשרות מונים, ושהדברים שנראים קטנים עבורך הם גדולים עבור מישהו אחר. הוא מלמד שלכל אחד יש חלק קטן ועצוב בחייו.
יש לי חשק לא מוסבר לקרוא את גנבת הספרים שוב עכשיו. נראה לי שזה מה שאני אעשה.
יש לי חשק לא מוסבר לקרוא את גנבת הספרים שוב עכשיו. נראה לי שזה מה שאני אעשה.
ציון: 10 מתוך 10.
לסיכום: מרקוס זוסאק לא מאכזב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה