"אראגון" הוא הספר הראשון בסדרת "הירושה", שמתפרסמת בשיראל בהוצאת "כנרת זמורה ביתן".
תקציר מגב הספר: בלב יער, על רכס השִדרה, מצא אראגון את האבן הכחולה. מתוכה בקעה דרקונית זעירה וגורלו נקשר בגורלה.
עד מהרה מגלה הנער כי הוא נצר למורשת עתיקת יומין, מורשתם של רוכבי הדרקונים. הוא נשאב אל תוך עולם חדש, הפכפך ומלא עוצמה, אל תוככי קיסרות אלאגייזיה שבה שולט גאלבטוריקס הרשע. על גבה של סאפירה הדרקונית ובלוויית עצותיו של מספר סיפורים זקן יוצא הנער למסע רווי סכנה. כי רק אראגון, אחרון רוכבי הדרקונים, יכול להכניע את כוחות האופל של הקיסרות ולהחזיר ליצוריה המופלאים את השלום והשלווה.
ביקורת: פשוט שנאתי את הספר הזה.
לא נעים לי כל כך להגיד דברי שטנה על ספר וזה מרגיש לי מאוד לא נחמד, בייחוד שיש המון המון המון אנשים שממש אהבו אותו ואת כל הסדרה.
באמת שהיה לו פוטנציאל גדול, אבל הסגנון כתיבה השתלט על הכל והפך את הספר לספר השנוא עליי בעולם.
זה היה פשוט מעיק - לשבת ולקרוא על תהליך הייצור של כל שולחן, על צורה של כל פתית שלג שיורד, על סיפור רקע של כל מוכר בשוק...
איפשהו בעמוד 200 ומשהו הגענו לנקודה שהיו שלוש פסקאות על סיקוס של עץ. כאילו. באמת? סיקוס של עץ? למה זה מעניין???
סיימתי את הפרק, אמרתי "ביי ביי" לספר ולא חזרתי להסתכל עליו שוב לעולם.
ציון: 0 מתוך 10.
לסיכום: אני ממליצה לא לקרוא. אבל יש המון אנשים שכן אהבו, חפשו ביקורות אחרות באינטרנט!
*מצטערת שהביקורת יצאה מאוד מבולגנת ועם המון סלנג...
תקציר מגב הספר: בלב יער, על רכס השִדרה, מצא אראגון את האבן הכחולה. מתוכה בקעה דרקונית זעירה וגורלו נקשר בגורלה.
עד מהרה מגלה הנער כי הוא נצר למורשת עתיקת יומין, מורשתם של רוכבי הדרקונים. הוא נשאב אל תוך עולם חדש, הפכפך ומלא עוצמה, אל תוככי קיסרות אלאגייזיה שבה שולט גאלבטוריקס הרשע. על גבה של סאפירה הדרקונית ובלוויית עצותיו של מספר סיפורים זקן יוצא הנער למסע רווי סכנה. כי רק אראגון, אחרון רוכבי הדרקונים, יכול להכניע את כוחות האופל של הקיסרות ולהחזיר ליצוריה המופלאים את השלום והשלווה.
ביקורת: פשוט שנאתי את הספר הזה.
לא נעים לי כל כך להגיד דברי שטנה על ספר וזה מרגיש לי מאוד לא נחמד, בייחוד שיש המון המון המון אנשים שממש אהבו אותו ואת כל הסדרה.
באמת שהיה לו פוטנציאל גדול, אבל הסגנון כתיבה השתלט על הכל והפך את הספר לספר השנוא עליי בעולם.
זה היה פשוט מעיק - לשבת ולקרוא על תהליך הייצור של כל שולחן, על צורה של כל פתית שלג שיורד, על סיפור רקע של כל מוכר בשוק...
איפשהו בעמוד 200 ומשהו הגענו לנקודה שהיו שלוש פסקאות על סיקוס של עץ. כאילו. באמת? סיקוס של עץ? למה זה מעניין???
סיימתי את הפרק, אמרתי "ביי ביי" לספר ולא חזרתי להסתכל עליו שוב לעולם.
ציון: 0 מתוך 10.
לסיכום: אני ממליצה לא לקרוא. אבל יש המון אנשים שכן אהבו, חפשו ביקורות אחרות באינטרנט!
*מצטערת שהביקורת יצאה מאוד מבולגנת ועם המון סלנג...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה