״המפגש״ הוא הספר הראשון בטרילוגיית ״משחקי הסוף״, שמתפרסמת בישראל בהוצאת ״ידיעות ספרים״
תקציר מגב הספר: כדור הארץ. עכשיו. היום. מחר.
משחקי הסוף אמיתיים,
ומשחקי הסוף החלו.
העתיד עדיין לא נכתב.
מה שיהיה – יהיה.
שנים-עשר שחקנים שגופם צעיר אך מוצאם עתיק יומין.
האנושות כולה נוצרה מן השושלות שלהם.
שתים-עשרה שושלות שנבראו ונבחרו לפני אלפי שנים.
ומאז, מדי יום, התאמנו השחקנים שלהן לקראת משחקי הסוף.
הם לא ניחנו בכוחות-על.
איש מהם לא יכול לעוף, להפוך עופרת לזהב, או להירפא מאליו.
כשהמוות מגיע – הוא מגיע. לוקח אותם. את כולנו.
הם עתידים לרשת את כדור הארץ, ועליהם לפתור את חידת הישועה הגדולה.
אחד מהם חייב לעשות זאת, אחרת כולנו נֹאבד.
קִראו את הספר.
מִצאו את הרמזים. פִּתרו את החידה.
רק אחד יכול לזכות.
משחקי הסוף אמיתיים.
משחקי הסוף החלו.
ביקורת: קודם כל, קצת חומר רקע, אם אין לכם מושג מה הקטע של הספר הזה.
אז ״המפגש״ יצא בהמון שפות (כולל עברית, כמובן) ב-7.10.2014, וזה בגלל שבספר הזה יש חידה. בתוך הספר עצמו יש המון קואורדינטות של מספרים שמרכיבים תשובה כלשהי - מי שידע את התשובה ידע איפה נמצאים חצי מיליון דולרים!
אז אני ורום (המנהל השני של הבלוג) החלטנו לעשות לזה קריאה משותפת- כלומר, בוחרים יום שישי אחד ובו מגדירים שעה ומספר עמודים שצרך לקרוא עד אז, ואז מתחברים לוואטסאפ לדיון. בהתחלה באנו (בעיקר רום) בגישה של ״היי, אנחנו יכולים לפתור את החידה״, אבל עד מהרה התברר לנו ש.. זה לא הולך לקרות.
אוקיי, לספר- בגלל אותה החידה, ובגלל שידעתי שיש המון דמויות בספר, לקחתי מחברת ובה רשמתי את כל השמות של הדמויות ודברים שמאפיינים אותם כדי שאני לא אתבלבל (למרות שזה לא קורה בדרך כלל). דוגמה מתוך המחברת - ״אן-סן - עוויתות, רזה ממש, שאנג, שושלת 377, ממציא מתוחכם, פיצוצים שהרגו את ****, העוויתות שנעלמות בסביבת צ׳יוקו (כמה רומנטי), התעללות, דמעה מקועקעת.״ אז מצד אחד, אהבתי את זה שהציגו לנו את כל הדמויות וזכינו לראות את הסיפור מ13 (!) נקודות מבט, אבל זה היה מאוד מבלבל. עוד בעיה שהייתה לי בקשר לדמויות הייתה ההתעמקות בכל אחת. למשל, למדתי המון על שרה או על צ׳יוקו, אבל את אשלינג אני בכלל לא זוכרת. אם הם עד כדי כך חשובים כדי שתהיה להם נקודת מבט- צריך להתעמק בה. וגם הדמויות שכן זכינו להכיר היו שטחיות, מיותרות ולא מקוריות בכלל..
מה שמזכיר לי. אני רוצה לדבר קצת על המקוריות, שהייתה לי מאוד חסרה. הספר הזה היה ב ד י ו ק משחקי הרעב! ולא בצורה טובה, כי אפילו לאצבעות הרגליים של הטרילוגייה הזאת הוא לא הצליח להגיע. אני אדגים:
12 שושלות - 12 מחוזות.
12 מתחרים - 12 מועמדים.
פרס השליטה על העולם - פרס הממון האינסופי.
משחקי הסוף - משחקי הרעב.
אפילו האופי של הדמויות היה דומה לדמויות ממשחקי הרעב! למשל - שרה, האמריקאית העשירה (גלימר). צ׳יוקו, שקטה ומסתתרת בעצים (רו).
עכשיו אני רוצה להפנות אתכם לעלילה. היא הייתה די עלובה. שום דבר לא קרה, ומה שכן היה ממש איטי, ולשום דבר לא היה הסבר. למה הם צריכים להשיג את המפתחות האלה? איך קרו האסונות? למה הוא מאוהב בה? איך עובדים משחקי הסוף? למה הם כורתים ברית? איך, אחרי שדקרו אותו בלב, הוא ממשיך להילחם?
אני יודעת שאני לא אמשיך עם הסדרה.
* הספר מתאים לגילאי 12+.
ציון: 2 מתוך 10.
לסיכום: "מהומה רבה על לא דבר"
תקציר מגב הספר: כדור הארץ. עכשיו. היום. מחר.
משחקי הסוף אמיתיים,
ומשחקי הסוף החלו.
העתיד עדיין לא נכתב.
מה שיהיה – יהיה.
שנים-עשר שחקנים שגופם צעיר אך מוצאם עתיק יומין.
האנושות כולה נוצרה מן השושלות שלהם.
שתים-עשרה שושלות שנבראו ונבחרו לפני אלפי שנים.
ומאז, מדי יום, התאמנו השחקנים שלהן לקראת משחקי הסוף.
הם לא ניחנו בכוחות-על.
איש מהם לא יכול לעוף, להפוך עופרת לזהב, או להירפא מאליו.
כשהמוות מגיע – הוא מגיע. לוקח אותם. את כולנו.
הם עתידים לרשת את כדור הארץ, ועליהם לפתור את חידת הישועה הגדולה.
אחד מהם חייב לעשות זאת, אחרת כולנו נֹאבד.
קִראו את הספר.
מִצאו את הרמזים. פִּתרו את החידה.
רק אחד יכול לזכות.
משחקי הסוף אמיתיים.
משחקי הסוף החלו.
ביקורת: קודם כל, קצת חומר רקע, אם אין לכם מושג מה הקטע של הספר הזה.
אז ״המפגש״ יצא בהמון שפות (כולל עברית, כמובן) ב-7.10.2014, וזה בגלל שבספר הזה יש חידה. בתוך הספר עצמו יש המון קואורדינטות של מספרים שמרכיבים תשובה כלשהי - מי שידע את התשובה ידע איפה נמצאים חצי מיליון דולרים!
אז אני ורום (המנהל השני של הבלוג) החלטנו לעשות לזה קריאה משותפת- כלומר, בוחרים יום שישי אחד ובו מגדירים שעה ומספר עמודים שצרך לקרוא עד אז, ואז מתחברים לוואטסאפ לדיון. בהתחלה באנו (בעיקר רום) בגישה של ״היי, אנחנו יכולים לפתור את החידה״, אבל עד מהרה התברר לנו ש.. זה לא הולך לקרות.
אוקיי, לספר- בגלל אותה החידה, ובגלל שידעתי שיש המון דמויות בספר, לקחתי מחברת ובה רשמתי את כל השמות של הדמויות ודברים שמאפיינים אותם כדי שאני לא אתבלבל (למרות שזה לא קורה בדרך כלל). דוגמה מתוך המחברת - ״אן-סן - עוויתות, רזה ממש, שאנג, שושלת 377, ממציא מתוחכם, פיצוצים שהרגו את ****, העוויתות שנעלמות בסביבת צ׳יוקו (כמה רומנטי), התעללות, דמעה מקועקעת.״ אז מצד אחד, אהבתי את זה שהציגו לנו את כל הדמויות וזכינו לראות את הסיפור מ13 (!) נקודות מבט, אבל זה היה מאוד מבלבל. עוד בעיה שהייתה לי בקשר לדמויות הייתה ההתעמקות בכל אחת. למשל, למדתי המון על שרה או על צ׳יוקו, אבל את אשלינג אני בכלל לא זוכרת. אם הם עד כדי כך חשובים כדי שתהיה להם נקודת מבט- צריך להתעמק בה. וגם הדמויות שכן זכינו להכיר היו שטחיות, מיותרות ולא מקוריות בכלל..
מה שמזכיר לי. אני רוצה לדבר קצת על המקוריות, שהייתה לי מאוד חסרה. הספר הזה היה ב ד י ו ק משחקי הרעב! ולא בצורה טובה, כי אפילו לאצבעות הרגליים של הטרילוגייה הזאת הוא לא הצליח להגיע. אני אדגים:
12 שושלות - 12 מחוזות.
12 מתחרים - 12 מועמדים.
פרס השליטה על העולם - פרס הממון האינסופי.
משחקי הסוף - משחקי הרעב.
אפילו האופי של הדמויות היה דומה לדמויות ממשחקי הרעב! למשל - שרה, האמריקאית העשירה (גלימר). צ׳יוקו, שקטה ומסתתרת בעצים (רו).
עכשיו אני רוצה להפנות אתכם לעלילה. היא הייתה די עלובה. שום דבר לא קרה, ומה שכן היה ממש איטי, ולשום דבר לא היה הסבר. למה הם צריכים להשיג את המפתחות האלה? איך קרו האסונות? למה הוא מאוהב בה? איך עובדים משחקי הסוף? למה הם כורתים ברית? איך, אחרי שדקרו אותו בלב, הוא ממשיך להילחם?
אני יודעת שאני לא אמשיך עם הסדרה.
* הספר מתאים לגילאי 12+.
ציון: 2 מתוך 10.
לסיכום: "מהומה רבה על לא דבר"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה