יום שלישי, 17 בפברואר 2015

הגן הכימי: הקמילה / לורן דסטפנו - ביקורת

״הקמילה״ הוא הספר הראשון בטרילוגיית הנוער ״הגן הכימי״ מאת לורן דסטפנו. הסדרה התפרסמה בישראל בהוצאת מודן.

תקציר מגב הספר: מה היה קורה לו ידעתם כמה זמן נשאר לכם לחיות? 
אי שם בעתיד, ניסיונו של המדע המודרני ליצור גזע מושלם מביא להתפרצותו של נגיף הפוגע בבני הדור החדש. גיל המוות לגברים עומד על עשרים וחמש שנה ולנשים על עשרים. במציאות העגומה הזאת, ילדות צעירות נחטפות ונמכרות להיות כלות שייעודן הוא לסייע לגזע האנושי להתרבות, ובכך להציל אותו מכליה. 
ריין אלרי היא בת שש־עשרה, ונותרו לה רק ארבע שנים לחיות. היא נחטפת ונישאת ללינדן, בנו של מדען בעל אחוזה עשיר, שמנסה למצוא תרופת־נגד לנגיף ומוכן לעשות הכול כדי להמשיך בניסוייו המדעיים המסוכנים - ובלבד שבנו יינצל מן הגורל האיום המצפה לו. לינדן מתאהב בריין ואינו מודע כלל למה שקורה בתוך האחוזה. ואולם אף על פי שריין נכנסת לעולם של עושר, התמכרות לאשליות וזכויות יתר, ליבה אינו נתון ללינדן. היא נמשכת בכבלי קסם לאהבה אחרת, אהבה אסורה, ויש לה מטרה אחת בזמן הקצוב שנותר לה: לברוח. היא רוצה למצוא את אחיה התאום, קרוב המשפחה היחיד שנותר לה לאחר מות הוריה, ולחזור הביתה.

ביקורת: האמת שאין לי המון מה להגיד.
הקונספט של הסיפור היה ממש מגניב, והשאלה על גב הספר (״מה הייתם עושים אם הייתם יודעים עוד כמה זמן נשאר לכם לחיות?״) באמת עוררה בי מחשבה.
אמנם, בספר הזה היו המון תסמינים בולטים ביותר של ספר נוער קלאסי. גיבורה בגיל 16 - נשית, חזקה ויפה בצורה עוצרת נשימה, שהיא כמובן נבחרת להיות מאוד מיוחדת - ומתוך המיוחדות היא הכי הכי מיוחדת, ורק לה יש את הכוח להציל את העולם. אז.. כן. זה טיפה הפריע לי.
רוב הדמויות הרגישו לי קצת מיותרות והם די עצבנו אותי (חוץ מרוז, שאותה ממש אהבתי).
הסיפור היה מאוד מוזר, אבל בצורה טובה - אהבתי את המוזרות, למרות שבמקומות מסוימים זה היה טיפה יותר מדי מוזר, אפילו בשבילי.
סגנון הכתיבה היה מאוד פואטי וייחודי ומאוד אהבתי אותו.
* ספר זה מתאים לגילאי 12 ומעלה.

ציון: 6 מתוך 10.
לסיכום: רעיון מעולה, ביצוע.. קצת פחות.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה