יום ראשון, 8 בפברואר 2015

שלומצי כותבת יומן / דקלה קידר - ביקורת

ו״שלומצי כותבת יומן״ הוא ספר ישראל מאת דקלה קידר שהתפרסם ב-2008 בהוצאת ידיעות אחרונות.

תקציר מגב הספר: הודעה חשובה משלומצי: לא להציץ!!! 
(ואם אתם מציצים, אל תספרו לאף אחד.) 
(ואם אתם מספרים, אז לפחות לא ליוני!) 
מכיתה ט' ועד י"ב שלומצי כותבת יומן: על החברות הכי טובות שלה, על ההורים הגרושים, על אחותה הקטנה, ועל המאבק על זכותה הרשמית, המוסרית והחוקית - לפי כל הספרים והסרטים - לאהוב ושיאהבו אותה בחזרה.
במסעה המפרך אל עולם המבוגרים נדרשת שלומצי לענות על כמה שאלות מטרידות: 
למה איש הפיצה כתב "שלומצי" בגמבה על הפיצה?
איך יכולה כלבה פצועה להציל את חיי האהבה שלך?
למי יהיה דייט קודם, לאמא או לאבא?
למי יהיה דייט קודם, לאמא או לשלומצי?
האם מותר לא לשמוח כשלחברה הכי טובה שלך טוב?
איזה סנדוויץ' יותר עדיף: ריבה עם במבה אדומה, או גבינה כחושה עם נבטים?
האם חתולים יכולים להתחתן?
ולמה לעזאזל אהבה משאירה צלקת דווקא על הברך? 
אז אם כבר מתבגרים - לפחות שזה יהיה עם שלומצי, הילדה הכי חכמה והכי שטותניקית, הכי בוגרת והכי ילדותית, הכי מצחיקה והכי שוברת לב, הכי רגילה אבל לגמרי אחרת, והכי הכי מיוחדת שתפגשו בזמן הקרוב.

ביקורת: בוא נתחיל עם הדברים החיוביים - דקלה ממש ממש נחמדה! D: פגשתי אותה בקיץ האחרון והיא חתמה לי על העותק שלי.
עכשיו לספר עצמו.
מצטערת, דקלה, אבל בכנות - הוא היה נורא.
שלומצי היא הפרחה התיכונסיטת הקלאסית, ילדה טיפשה שכל מה שאכפת לה הוא בגדים, איפור, הצמיחה של הגבות שלה, וכמובן- בנים. במהלך 500 העמודים של הספר שלומצי מתאהבת בערך ב-8 בנים. אני חושבת שזהו.
פשוט. מה?
כל הספר מתמקד בנושאים טיפשיים ולא חשובים, ואני יודעת שאישית אני ממש לא אקרא את ההמשך.
אני לא אוהבת לכתוב ביקורות רעות. אני מרגישה מרושעת. אבל אני רוצה להיות כנה ואמיתית, והאמת היא שהספר הזה הוא בזבוז מוחלט של זמן.
מה שכן - אי אפשר להגיד שלא הייתה עלילה.
* מתאים לגילאי 12 ומעלה.

ציון: 3.5 מתוך 10.

לסיכום: בזבוז של זמן.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה