**תודה רבה להוצאת ״איגואנה״ ששלחו לנו את הספר בחינם תמורת ביקורת כנה!**
תקציר:
"אם רעד השאיר את הקוראים משתוקקים לעוד, שהות יותיר אותם מתחננים להמשך."
רומנטיק טיימס
תשוקה סם וגרייס מצאו זה את זה ועכשיו עליהם להילחם כדי להישאר יחד אבל סם שוקע בהרהורים על עברו כזאב, וגרייס מתמודדת עם עתיד שהופך להיות פחות ופחות בטוח. אובדן לתוך עולמם נכנס קוֹל, זאב חדש שעברו מלא כאב וסכנה הוא נאבק בשדים הפנימיים שלו, נלהב לקראת חייו החדשים כזאב ומכחיש את קשריו הקודמים כאדם. שהות עבור גרייס, סם וקול החיים הם מאבק תמידי בין שני כוחות – זאב ואדם. גם האהבה חושפת שני פנים – נוסכת שלווה ומטלטלת, משחררת ולוכדת. כשעולמם הולך ומתמוטט סביבם, רק האהבה שעדיין משתהה תוכל להציל אותם. אך האם היא חזקה מספיק?
מגי סטיווֹטֶר מתגוררת עם משפחתה בווירג'יניה. היא תולעת ספרים מילדותה, מאיירת חובבת, ומנגנת להנאתה בכמה כלים, ביניהם נבל קלטי, פסנתר וחמת חלילים. היא מסורה מאוד לקוראים הצעירים שלה ושומרת איתם על קשר באמצעות האתר והבלוג שלה מגי מצאה דרך לפנות גם לקוראיה בעברית. היא הכינה איורים של סם וגרייס במיוחד לקהילת רעד בפייסבוק ישראל "בני נוער" אומרת מגי, "עדיין מאמינים בחלומות שלהם ועדיין יש להם תשוקה עזה לחיים, ואת זה אני מכבדת ומקווה לא לאבד לעולם". ספרי הטרילוגיה תורגמו ל-32 שפות להיו לרבי־מכר באירופה ובאמריקה. שהות המשיך את הצלחתו של רעד, זכה בפרסים רבים ונבחר גם הוא לספר השנה על ידי התאחדות הספריות בארצות הברית.
ביקורת:
כשנגמר הספר הראשון בסדרת הזאבים של גרייס, רעד. חשבתי שסטיווטר לא יכולה לחדש לקרוא יותר על העולם שהיא בנתה.
בספר הזה אני מבחין בצורה החזקה, וגם נזכר בזה בספר הקודם, במצב שסטיווטר שמה את עצמה, למרות שהסדרה זכתה לשבחים רבים- יש סיפור אהבה קיטשי ומשעמם- שהיא הצליחה להסתיר אותו בספר הקודם בעזרת העלילות- גם בספר הזה היא ניסתה לעשות את אותו הדבר, והצליח לה.
הספר הזה היה מותח יותר ומעניין יותר מהספר הראשון, הוא פשוט גורם לך להישאב לתוכו, באמצע הקריאה פתאום שמתי לב שהטלפון שלי צלצל במשך חמש פעמים- ואני שהייתי שקוע בקריאה לא שמתי לב.
בסוף הספר מקבלים תשובה חלקים ומעורפלת על השאלה שסובבת את הסדרה הזו- כמובן שבביקורת זו אני לא אגלה לכם מה השאלה, אלא אם אתם דורשים ספוילרים (ואתם דורשים? לא!)
בספר הזה אני כבר רואה שמתחילים להכין את השטח לסיום הגדול של הסדרה. מגי סטיווטר הצליחה להכין את השטח בצורה הטובה ביותר. היא הצליחה לסגור כל מיני פינות, לארגן כל מיני דברים- כדי שכביכול כולם יתרחשו ביחד באותו הרגע הגדול שבו נתחיל ונסיים את הספר האחרון בסדרה- נצח.
אני רק אגיד, שמגי סטיווטר לא אוהבת להיות רחמנית- והיא מחסלת דמויות בקלות. היו דמויות שאני הייתי שמח לקרוא עליהן קצת יותר לפני שהכל נגמר.
ציון במדד הספרייה: 8 מתוך 10
לסיכום: הספר מעניין, ואני כבר מחכה לסיום הגדול!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה