Fangirl / ריינבו רוול - ביקורת

"Fangirl" הוא ספר בודד, שמתפרסם בהוצאת "St. Martin's Press". נכון לעכשיו, (מרץ 2015) הספר לא יצא בעברית - נעדכן אם כן.

תקציר בתרגום חופשי: קאת׳ היא מעריצת סיימון סנואו.
אוקיי, כל העולם הוא מעריץ סיימון סנואו...

אבל בשביל קאת׳, להיות מעריצה זה כל חייה - והיא ממש טובה בזה. היא ואחותה התאומה, וורן ( הערת הכותבת: סליחה על התרגום הגרוע! פשוט אין דרך לתרגם את השם הזה כדי שזה יישמע טוב. באנגלית כותבים את זה Wren.), ביססו את עצמן בסדרת סיימון סנואו כשהן היו ילדות בלבד; זה מה שעזר להן לעבור את עזיבת אימן.

קריאה. קריאה חוזרת. בילוי בפורומים של סיימון סנואו, כתיבת פאנפיקים של סיימון סנואו, התלבשות כמו הדמויות לכל בכורה של הסרטים.

אחותה של קאת׳ כבר גדולה מדי בשביל הפאנדום, אבל קאת׳ לא מסוגלת לשחרר. היא לא רוצה.

עכשיו כשהן הולכות לקולג׳, וורן אמרה לקאת׳ שהיא לא רוצה להיות איתה יחד בחדר. קאת׳ לבד, רחוקה מאוד מתחום הנוחות שלה. יש לה שותפה תמיד-זועמת לחדר עם חבר מקסים שתמיד בסביבה; פרופסור לכתיבה יצירתית שחושבת שפאנפיקים הם סוף העולם; שותף נאה לכיתה שרוצה לדבר רק על מילים... והיא לא מפסיקה לדאוג לאבא שלה, שהוא אוהב ושברירי ומעולם לא היה לבד.

בשביל קאת׳, השאלה היא - האם היא יכולה לעשות את זה? האם היא יכולה לעשות את זה בלי וורן, שתמיד שם כדי להחזיק לה את היד? האם היא מוכנה להתחיל חיים משל עצמה? והאם היא בכלל רוצה לעבור הלאה, אם זה אומר שהיא צריכה להשאיר את סיימון סנואו מאחורה?

*מצטערת אם תרגמתי שמות בצורה קצת עילגת. זה פשוט נשמע הרבה יותר טוב באנגלית...

ביקורת: אני באתי לספר הזה בידיעה שאני אהנה ממנו. כי באמת, מה יכול להיות יותר טוב מזה? אפילו רק מקריאת הכותרת, היה לי ברור שאני הולכת להיקשר אליו. אבל לא קלטתי באיזו רמה.

הספר הזה לקח אותי למקומות שלא ידעתי שספר יכול להגיע אליהם. אני צחקתי, אני בכיתי, אני חייכתי, שמחתי והתאכזבתי. ליוויתי את קאת׳ בכל מקום שהיא הלכה. גם עכשיו, חודש לאחר סיום הספר, אכפת לי ממנה ואני חושבת על הספר הזה ללא הפסקה.

אחת הסיבות שכל כך נקשרתי לקאת׳ היא הבסיס של הדמות שלה - ההערצה שלה לסיימון סנואו. סיימון סנואו הוא בעצם המקביל להארי פוטר. לכל אחד מצלצל פעמון כשאומרים לו "סיימון סנואו" - בדיוק כמו עם הארי פוטר. אז כן, ניחשתם נכון, אני מעריצה של הארי פוטר. כמו כל אחד אחר בעולם, בערך.
וליווי - באמת, איך אפשר שלא לאהוב את ליווי? הוא חמוד, מצחיק, חכם... וכן, יש לו פגמים, כמו כל אחד - אבל אני פשוט מתה עליו.
סגנון הכתיבה בספר הוא פשוט מדהים - אף פעם לא נמאס לי ממנו. לצערי, לריינבו רוול אין עוד ספרי נוער חוץ מאלה שכבר קראתי. אני מניחה שנצטרך להמתין ל-"Carry On"... (כן, כן, הפאנפיק של קאת׳ יוצא בתור ספר אמיתי!)
מה שמביא אותי ל...
אחרי כל פרק יש קטע מתוך הפאנפיק של קאת׳ - או מתוך הספרים עצמם. כל קטע מתקשר לפרק עצמו ולמה שקאת׳ חווה, והיה מרתק לראות את הדמיון בין שתי העלילות, וגם לגלות עוד על עולמו של סיימון סנואו.
באחד הקטעים האלה, קראתי אותו והעברתי עמוד. הכותרת הייתה ACKNOWLEDGMENTS (תודות) - ואני הייתי בשוק. הייתי בטוחה שיש עוד כמה עמודים לספר - ובום! הוא פתאום נגמר. אני פשוט ישבתי במקום רבע שעה וניסיתי לעכל את כל הסיפור - מה שמוכיח כמה נקשרתי אל הספר הזה.
גם העלילה לא אכזבה אותי - אהבתי את המהפך שקאת׳ עוברת, את המהפך שאחותה (שאני אפילו לא אנסה לכתוב את השם שלה בעברית כי זה הולך לצאת כל כך עילג) עוברת, ואת הדברים שאנחנו מגלים על כל אחת מהדמויות.
הדבר היחיד שהפריע לי היה אזכור של הארי פוטר באיזשהו קטע. כל הספר מתבסס על אותה דמות בדיונית שאמורה להיות הארי פוטר - אז מה הארי עושה שם?

"I don't know," Levi said. "It's hard for me to get my head around. It's like hearing that Harry Potter is gay."

לסיכום, אם אתם טובים באנגלית - צאו מהביקורת הזו עכשיו. פשוט לכו לקרוא את הספר הזה. לא אכפת לי איך - פשוט תעשו את זה.
* מתאים לגילאי 12 ומעלה.

ציון: 1,000,000 מתוך 10.

לסיכום: הספר הכי טוב שקראתי כבר המון זמן.