**תודה רבה להוצאת ״איגואנה״ ששלחו לנו את הספר בחינם תמורת ביקורת כנה!**
תקציר:
אז
כשסם פגש את גרייס, הוא היה זאב והיא היתה נערה.
סם נאבק להפוך לנער, ויחד הם גברו על המרחק שהפריד
ביניהם בכוחה של אהבת אמת.
היום
וכך היה אמור סיפורם להסתיים. אבל גרייס לא
נועדה להישאר אנושית. כעת היא הזאבה, ועל הזאבים
של מרסי פולז מרחפת סכנת מוות- מסע ציד ראוותני
שמאיים לשים קץ לחייהם.
נצח
סם יעשה הכול למען גרייס. אבל האם יוכלו נער
אחד ואהבה אחת לשנות עולם עוין וטורפני?
העבר, ההווה והעתיד עומדים להתנגש ברגע גורלי אחד – רגע של מוות
או חיים, פרידה או נצח.
"ספר קריאה נפלא - ספרות נוער קלאסית!" הגארדיאן
הצטרפו לקהילת הזאבים של גרייס ב- F
מגי סטיווטר מתגוררת עם משפחתה בווירג'יניה. היא תולעת ספרים מילדותה, מאיירת חובבת, ומנגנת להנאתה בכמה כלים, ביניהם נבל קלטי, פסנתר וחמת חלילים.
"אני מקווה שבני נוער יסתכלו מעבר לעצמם ויבחינו בהשפעה האמיתית שיש למעשיהם עליהם ועל חבריהם - ובעקבות כך יעשו כל שביכולתם להיות לגיבורים בחייהם שלהם."
ספרי הטרילוגיה תורגמו ל-36 שפות והיו לרבי-מכר באירופה ובאמריקה. נצח המשיך את הצלחתם של רעד ושהות, זכה בפרסים רבים ונבחר גם הוא לספר השנה על ידי התאחדות הספריות בארצות הברית.
ביקורת:
אחרי שקראתי את שני הספרים הראשונים של הסדרה, הספר כבר זרמתי בקלות ופחות או יותר ידעתי מה עומד לקרות בעלילה.
אז למה כשקראתי את הספר השלישי בסדרה, הוא היה הכי טוב משלושתם, והכי נהנתי ממנו?
כשקראתי את הספר הזה התרגשתי בטירוף,
הכתיבה בספר הזה הייתה שונה מהספרים הקודמים, ומגי סטיווטר ניסתה 'להנציח' את הספר האחרון- זה היה דומה לשם הספר "נצח". את ההנצחה הזו היא עשתה בצורה שלא תאפשר לה לחזור אל סדרת הזאבים של גרייס, גם אם תרצה מאוד. על ההנצחה הזו אדבר בסוף הביקורת, כי היא כוללת הערת ספוילר.
אני רוצה לציין לשבח את התרגום המצוין של יעל אכמון לספר זה, יעל תרגמה גם את הספרים הקודמים בסדרה, אבל בספר זה היא יצרה תרגום זורם, שנראה ממש כאילו נכתב בשפת המקור שלו.
אני חייב לשתף אתכם גם בדבר מוזר שקרה לי תוך כדי הקריאה- בתחילת הספר הדמויות היו כרגיל, ובתאום באמצע הספר הם כבר התחילו להימאס עליי. ואז שוב פעם, לקראת שלושת-רבעי הספר, חזרתי לאהוב את הדמויות.
(אזהרת ספוילר ->) בסוף הספר הייתי ממש עצוב. הסוף היה מהפכני ושונה בהרבה ממה שחשבתי שהסוף הזה יהיה. סטיווטר סוף סוף הוכיחה את עצמה והראתה את היכולת שלה לשנות את ליבם ודעתם של הקוראים. כשסיימתי לקרוא את הספר סטיווטר רשמית הפכה להיות סופרת מוערכת בעיני.
לסיום, אני יודע ששלושת הביקורות על הטרילוגיה הזו יצאו בצורה קצת מוזרה- גם לי הביקורות האלה היו מוזרות, וחווית הקריאה של הזאבים של גרייס הייתה שונה. היא הייתה מין סיפור התבגרות של הדמויות, ועם העלילה הרגשתי שגם סטיווטר מתבגרת, והכתיבה שלה משתפרת.
ובכן- אני באמת, באמת ממליץ לכם לקרוא את סדרת הזאבים של גרייס, היא סדרת ספרים רומנטית ומעניינת. אני גם ממליץ לכם לקרוא את 'מרוצי העקרב' שהוא ספר יחיד שלה, ואחרי שתקראו את ארבעת אלה, אל תשכחו לקרוא את נערי העורב, שהוא הראשון בסדרה החדשה שהיא כתבה-חוג העורב. אגב, על כולם יש ביקורות בבלוג, וכולם התפרסמו בהוצאת איגואנה. בחודשים הקרובים עתיד לראות הספר הבא בסדרת 'חוג העורב'.
ציון במדד הספרייה: 10 מתוך 10
לסיכום: סיום גאוני לסדרה מוצלחת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה